עיכוב יציאה מן הארץ לקטין עפ"י בקשת אחיו

החלטה זו עניינה עיכוב יציאתו מהארץ של קטין יליד  X/x/2000, לאחר שבדיון במעמד הצדדים ביום 19.12.10 ניתנה החלטתי לעיכוב יציאתו של הקטין מהארץ עד להחלטה אחרת.

רקע ועובדות הצריכות לעניין:

המבקשים הינם אחיו של הקטין מאימו ז"ל שנפטרה ביום X/3/2010 .

המשיב הינו אביו של הקטין.

המשיב ואם הקטין הכירו בשנת 1999 וחיו יחד עד למועד פטירתה. למשיב שני ילדים נוספים מנישואיו הראשונים.

הבקשה דנן הוגשה במסגרת תביעת משמורת ולחילופין הסדרי ראיה אותה הגישו המבקשים. בהחלטתי מיום 31.10.10 התבקשו המבקשים להבהיר מהו הבסיס המשפטי לעתירה לעיכוב יציאת הקטין מהארץ. לאחר קבלת הבהרת המבקשים, קבעתי בהחלטתי מיום 11.11.10 כי לא מצאתי מקום ליתן הצו במעמד צד אחד. כן לא מצאתי מקום ליתן צו ארעי עד למועד הדיון שנקבע ליום 19.12.10 עפ"י בקשה נוספת שהגישו המבקשים. תגובת המשיב הוגשה לבית המשפט ביום 1.12.10.

בדיון שהתקיים ביום 19.12.10 הובהר לראשונה ובאופן חד משמעי כי האב, המשיב, והקטין עומדים לעזוב את הארץ למחרת היום בשעה 07:00 בבוקר לתקופה של כשנה, וזאת עפ"י חוזה העסקה עליו חתם המשיב ביום 8.12.10.

בתום הדיון ונוכח השתלשלות הדברים והצורך לאפשר לצדדים למצות את זכותם הוריתי על עיכוב יציאתו של הקטין עד למתן החלטה אחרת. כן הוריתי כי הקטין יובא ללשכתי עוד באותו היום בשעה 17:00, לצורך שמיעת עמדתו טרם מתן החלטה.

שמעתי את הקטין בלשכתי בנוכחות עו"ס יחידת הסיוע שהוזעקה למקום.

כאן המקום לציין כי בין הצדדים מתנהלים הליכים נוספים ובהם תביעת המשיב לפינוי וסילוק ידם של המבקשים מבית המגורים בו התגוררו המשיב והמנוחה ובקשה לצו מניעה זמני, תביעות לפי החוק למניעת הטרדה מאיימת, וכן בקשות מרובות במסגרת הליך המשמורת ובין היתר בקשה למינוי מומחה, בקשה לקביעת הסדרי ראיה זמניים, בקשה לייצוג הקטין ע"י אפוטרופוס לדין ובקשה לחייב את המשיב לקיים ערוצי תקשורת בין המבקשים לקטין.

עוד אציין, כי בדיון ביום 14.11.10 במסגרת תובענה בתמ"ש 60964-10-10 במסגרתה עתר המשיב כאן למנוע מהמבקשים להטריד את הקטין ו/או לבלוש אחריו ו/או להתקרב אליו, נקבעו בהסכמת הצדדים הסדרי ראיה בין המבקשים לקטין אחת לשבוע' והצדדים כולם הופנו ליחידת הסיוע לקביעת דרכי התקשרות ולהחזרת "הנורמליזציה" ביחסים בין הצדדים.

טענות המבקשים:

לטענת המבקשים מאז מות אמם מונע המשיב מהם להתראות עם הקטין באופן סדיר וזאת חרף היותם גורם משמעותי בחייו של הקטין, ועל אף שנטלו חלק אינטגראלי ומשמעותי בגידולו, נוכח היעדרויותיו התכופות של המשיב עקב נסיעות במסגרת עבודתו לחו"ל.

נטען כי כפי שהמשיב ניתק עצמו מילדיו מנישואיו הראשוניים וכתוצאה מכך הקטין אינו מכיר את אחיו מצד אביו, חוששים המבקשים כי נוכח אישיותו והתנהלותו הפוגענית יביא לידי ניתוק בינם לבין הקטין.

לטענתם, מאז מות האם הפך המשיב עורו כליל והוא מתנהג כלפי המבקשים באופן שאינו ראוי.

עוד נטען כי מכבש הלחצים נהייה כבד יותר עת נודע למשיב כי אמם הורישה בצוואה את כל הונה לילדיה ולא למשיב.

בכתב התביעה עתרו המבקשים לקביעת משמורתו של הקטין במשותף עם המשיב ולחילופין להורות על הסדרי ראיה רחבים, כן עתרו להודיע למבקשים על כל שינוי במקום מגורי הקטין לפחות שישה חודשים מראש, למנות מומחה אשר יתן חוות דעתו ביחס למסוגלות ההורית של המשיב ולעניין המשמורת המשותפת ולמנות לקטין אפוטרופוס לדין.

בבקשה לעיכוב יציאתו של הקטין מהארץ טענו המבקשים לחשש ממשי כי המשיב יצא עם הקטין לחו"ל נוכח איומיו כלפיהם כי יעשה כן. עוד נטען כי למשיב עסקים רבים, רכוש ונכסים בחו"ל.

לטענת המבקשים יציאת המשיב עם הקטין לחו"ל תסכל ותכביד על ביצוע פסק הדין בעניין המשמורת משותפת או הסדרי הראיה .